מתיישביה הראשונים של רמת גן היו קבוצת אנשים שחיפשו לצאת מתל-אביב ויפו העמוסות אל מקום יותר פתוח. הם ביקשו להקים מושב חקלאי אותו קראו “עיר גנים”, ושמו עינם של שטח בן כ-2,000 דונם בדרך לפתח-תקווה. הם רכשו את הקרקע ב-1921, ולאחר שנתיים שינו את שמה לרמת-גן. במהלך כל שנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 הייתה רמת-גן יישוב קטן למדי, שמספר תושביו לא הגיע לאלף. אמנם בשלב מוקדם העניקו הבריטים לרמת גן מעמד של מועצה מקומית, ככל הנראה כאשר ראו את הפוטנציאל הגלום במיקומה.
לאחר שנים אחדות החל הזינוק הגדול הראשון של רמת-גן. בראשותו של ראש המועצה הנמרץ שלה, אברהם קריניצי והפכה תוך זמן לא רב למרכז תעשייתי חשוב.
קריניצי עמד בראש רמת גן 43 שנים, וניצח ב-12 מערכות בחירות – שיא ישראלי ואולי אף עולמי. לאחר הבחירות של 1969, שבהן נבחר שוב, לא זכה לשבת על כיסא ראש העירייה, שכן הוא ניספה בתאונת דרכים יחד עם חתנו ונהגו.
על אף שכיום העיר היא כבר לא מושב חקלאי קטן אלא אחת הערים הגדולות ביותר במדינה, עדיין קיים דגש על טבע ומרחבים פתוחים. כרבע משטחה מכוסה שדרות, עצים הנטועים ברחובות וגנים, לרבות הפארק הלאומי ששטחו יותר מ-1800 דונם הכוללים גם את הספארי המפורסם של רמת גן.
גם מבחינת תעשייה לרמת גן חשיבות לאומית, עם מספר אזורי תעשייה גדולים ומתחם הבורסה היושב בשטחה.
